פטירת הורה היא אירוע רגשי ומשפחתי מטלטל. לצד האבל, בני המשפחה נדרשים לעיתים די מהר להתמודד גם עם שאלות מעשיות: האם בן הזוג שנותר בחיים (במידה ויש כזה) יכול להמשיך ולהשתמש בחשבונות הבנק? איך משלמים את החובות שהשאיר המנוח לפני פטירתו? מה עושים עם הדירה? איפה היו למנוח כספים וכמה? האם צריך להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה? האם כדאי למכור נכס? איך מחלקים את הכספים בין היורשים? ומה עושים אם יש כמה דירות או כמה יורשים?
בשלב הזה, רבות מהפעולות נראות טכניות: להוציא צו, לסגור חשבון, להעביר זכויות, לחלק כספים, למכור דירה וכיו"ב. אבל דווקא בשלב הזה, לפני חלוקת העיזבון בפועל, יש הזדמנות חד פעמית, לזמן קצר, לתכנון צופה פני עתיד, שעשוי לחסוך למשפחה מאות אלפי שקלים במס שבח בעתיד, שכדאי לבדוק מראש.
חלוקת העזבון מהר מדי, מתוך חוסר מודעות להשלכות, עלולה לחסום את האפשרות לבצע את התכנון הזה שיכול להביא לחסכון ניכר במיסוי.

למה חשוב לקבל ייעוץ דווקא בשלב הזה?
לאחר פטירת הורה, היורשים נמצאים לעיתים בנקודת זמן רגישה: מצד אחד, עדיין לא חולקו כל הנכסים; מצד שני, המציאות (וההכרח לטפל ברכוש שנשאר) מחייבת קבלת החלטות שעשויות להשפיע על חלוקת הרכוש העתידית בין היורשים (ומכאן גם על המיסוי). בשלב הזה חשוב לבדוק, בין היתר:
* האם קיימת צוואה או שהירושה תחולק לפי דין.
* אילו נכסים כלולים בעיזבון.
* האם יש דירות, כספים, חשבונות בנק, מניות, עסק או נכסים אחרים.
* האם יש יותר מדירת מגורים אחת.
* מי היורשים ומה חלקו של כל אחד.
* האם היורשים רוצים לחלק את העיזבון לפי הצוואה / על פי דין או בדרך אחרת.
* האם יש אפשרות להגיע להסכמות בין היורשים על חלוקה נכונה יותר עבור כולם.
* האם יש השלכות מס למכירת דירה או לחלוקת נכסים.
* האם כבר חולקו כספים או בוצעו פעולות בפועל.
* האם קיימים מתחים או פערי ציפיות בין היורשים.
המטרה היא לוודא שהפעולות נעשות בסדר הנכון ומתוך הבנה של המשמעויות.
באילו מצבים השירות מתאים?
הליווי מתאים במיוחד כאשר לאחר פטירת הורה אחד (או אחרי פטירת שניהם) מתקיימת אחת או יותר מהנסיבות הבאות:
* ההורה הותיר אחריו דירה אחת או יותר.
* יש כמה יורשים והחלוקה אינה פשוטה.
* יש צוואה, אבל היורשים שוקלים חלוקה אחרת ביניהם.
* אין צוואה, ויש צורך להסדיר את החלוקה לפי דין.
* יש רצון שאחד היורשים יקבל דירה, ואחרים יקבלו כספים או נכסים אחרים.
* יש צורך לבצע איזונים בין אחים.
* יש מחשבה למכור דירת ירושה.
* יש חשבונות בנק, כספים או נכסים שטרם חולקו.
* אחד היורשים מתגורר בדירה או קשור אליה במיוחד.
* קיימים נכסים בישראל ובחו״ל.
* יש חשש למחלוקת בין היורשים.
* יש רצון להבין האם קיימת אפשרות לתכנון מס לפני החלוקה.
גם אם היחסים בין היורשים טובים, כדאי לבדוק את הדברים לפני פעולה, כדי למנוע טעויות שנובעות מחוסר ידע ולא מחוסר הסכמה.
לפני שמחלקים כספים או סוגרים חשבונות
אחת הפעולות הראשונות שיורשים נוטים לבצע במהירות, לאחר פטירת המנוח, היא טיפול בחשבונות הבנק של ההורה שנפטר (מכיוון שחלוקת הכספים לאחר קבלת צו ירושה / צו קיום צוואה נעשית בקלות יחסית). אבל כאשר העיזבון כולל גם דירות או נכסים נוספים, חלוקת כספים מהירה עלולה להשפיע על האפשרות לבצע בהמשך חלוקה מתוכננת ויעילה של נכסי הנדל"ן בעיזבון. לפני שמחלקים את הכספים, כדאי לבדוק:
* האם יש צורך להשתמש בכספים שבעיזבון לצורך איזונים בין היורשים.
* האם חלוקת הכספים עכשיו עלולה להקשות על חלוקת הדירות בהמשך.
* האם קיימת כוונה שאחד היורשים יקבל נכס מסוים במקום כסף.
* האם הסכומים דרושים לצורך תשלומי מס, הוצאות עיזבון או חובות.
* האם קיימת אפשרות להסכם בין יורשים שיכלול גם את הכספים וגם את הדירות.
לעיתים כדאי לחכות עם חלוקת הכספים, למפות את כל נכסי העיזבון, ורק אז להחליט כיצד נכון לפעול.
הסכם בין יורשים לאחר פטירת הורה
לעיתים קרובות היורשים מעדיפים לחלק את הרכוש הכלול בעזבון באופן שונה מהחלוקה על פי דין או מהחלוקה לפי הצוואה. לדוגמה:
* במקום שכל ילד יקבל חלק בכל דירה, ילד אחד יקבל דירה וילד אחר יקבל כספים.
* דירה אחת תועבר ליורש מסוים, ודירה אחרת ליורש אחר.
* יורש אחד יקבל נכס וישלם איזון ליורשים האחרים.
* נכס מסוים יימכר, ונכס אחר יישאר בידי אחד היורשים.
* היורשים יסכימו ביניהם על חלוקה אחרת מזו שנקבעה בצוואה או בדין.
הדרך להסדיר את ההסכמה באופן משפטי מחייב היא באמצעות הסכם בין יורשים. הפטור ממס שהחוק מאפשר ביחס לחלוקת נכסי נדל"ן בין יורשים, מתייחס רק לחלוקה הראשונה של נכסי העזבון. משכך, חייבים לערוך את ההסכם לפני ביצוע פעולות שעלולות להיתפס (בעיני רשות המסים) כחלוקה של נכסי העזבון (כגון חלוקת כספי שכירות וכיו"ב). בנוסף, אם חלוקת העזבון כרוכה בתשלומי איזון שמקורם מחוץ לעזבון, כדאי לבדוק מראש את השלכות המס.
כאשר יש צוואה
אם ההורה הותיר אחריו צוואה, יש לבחון תחילה את הוראותיה:
* מי היורשים לפי הצוואה.
* אילו נכסים מוזכרים בצוואה.
* האם הצוואה מחלקת את הנכסים באופן ספציפי או כללי.
* האם יש הוראות מיוחדות לגבי בן/בת זוג, ילדים או נכסים מסוימים.
* האם היורשים מבקשים לפעול בדיוק לפי הצוואה או שהם מסכימים על חלוקה אחרת ביניהם.
גם כאשר קיימת צוואה ברורה, ייתכן שיש מקום להסכם בין יורשים, במיוחד כאשר יש מספר דירות, נכסים משמעותיים או צורך באיזונים.
כאשר אין צוואה
כאשר אין צוואה, הירושה תחולק לפי הוראות הדין. במצב כזה יש בדרך כלל צורך להגיש בקשה לצו ירושה. חלוקה על פי דין יוצרת מצב שבו היורשים מחזיקים יחד חלקים בכל נכס. לפעמים זו לא חלוקה מעשית או חלוקה רצויה. במקרים כאלה כדאי לבחון האם הסכם בין יורשים יכול להסדיר חלוקה אחרת, ברורה ויעילה יותר.
נכסים נוספים, עסק משפחתי או זכויות בחברה
לעיתים ההורה שהלך לעולמו הותיר אחריו גם:
* נכסי נדל״ן נוספים.
* נכס מסחרי.
* זכויות בחברה.
* עסק משפחתי.
* מניות.
* זכויות חוזיות.
* הלוואות שניתנו לילדים או לצדדים שלישיים.
* נכסים בחו״ל.
במצבים כאלה, חלוקת העיזבון עשויה להיות מורכבת יותר. צריך לבדוק לא רק מי יורש את הנכס, אלא גם מי ינהל אותו, האם ניתן למכור אותו, מה שוויו, האם יש חובות, ומה ההשלכות על היורשים.
טעויות נפוצות לאחר פטירת הורה
בין הטעויות הנפוצות שנעשות לאחר פטירת הורה ניתן למצוא:
* חלוקת כספים לפני מיפוי מלא של העיזבון או לפני בחינה מקיפה של רצונות היורשים ביחס לחלוקת הרכוש.
* העברת זכויות מהירה, לפני מחשבה מקיפה איך נכון לחלק את הנדל"ן בין היורשים.
* טיפול בנכס אחד בלי לראות את התמונה הכוללת של כל העיזבון.
* התנהלות בקשר עם הרכוש המעידה על חלוקת הרכוש בפועל, באופן שימנע בהמשך חלוקה פטורה ממס.
רוב הטעויות האלה נובעות מהעדר תכנון ומידע בזמן הנכון.
מה כולל הליווי לאחר פטירת הורה?
הליווי יכול לכלול, לפי הצורך:
* טיפול בהוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה.
* מיפוי נכסי העיזבון.
* בדיקת זהות היורשים וחלקם.
* בדיקת אפשרויות חלוקה בין יורשים (ליווי מול שמאי מקרקעין, וסיוע בגיבוש הסכמות לשביעות רצונם של היורשים).
* ייעוץ לפני מכירת דירת ירושה.
* בחינת היבטי מס שבח ומס רכישה.
* הכנת הסכם בין יורשים, אם נדרש.
* טיפול ברישום הזכויות ע"ש היורשים.
* צמצום סיכון למחלוקות עתידיות בין יורשים.
המטרה היא לאפשר ליורשים לפעול בצורה חכמה, צופה פני עתיד, בתקופה שהיא ממילא רגישה ומורכבת.
מתי כדאי לפנות לייעוץ?
כדאי לפנות כמה שיותר מוקדם, ורצוי לפני ביצוע פעולות כמו:
* חלוקת כספים בין היורשים.
* סגירת חשבונות בנק של ההורה שנפטר.
* העברת זכויות בדירה או בנכס או חלוקת דמי שכירות שהתקבלו מדירה או נכס בין היורשים.
* ביצוע תשלומי איזון.
ככל שהפנייה נעשית מוקדם יותר, בדרך כלל קיימות יותר אפשרויות תכנון ופחות צורך להתמודד עם פעולות שכבר בוצעו.
איבדתם הורה ומתלבטים איך נכון לפעול? צרו קשר כעת לבדיקת האפשרויות
צור קשראני טלי קסלר, עורכת דין בעלת יותר מ-29 שנות ניסיון במתן ייעוץ וטיפול בעזבונות מורכבים, מרובי נכסים. ליוויתי משפחות רבות בתהליך תכנון העברת הרכוש לדור הבא לרבות בסוגיות של תכנון מס אופטימלי, ויש לי ניסיון רב ומוכח במתן יעוץ וליווי בהיבטים המשפחתיים, המשפטיים והעסקיים של משפחות מרובות נכסים בתכנון ויישום העברת הרכוש לדורות הבאים בהתאם לרצונות והצרכים של כל משפחה ומשפחה.
טלפון ליצירת קשר: 03-6246633 דוא"ל: [email protected]